בן בתיה ויוסף, נולד ביום י"ז בתמוז תר"ץ (13.7.1930) בבוכרה. בשנת 1934 הגיע לארץ עם הוריו, שהתיישבו בשכונת שפירא בתל- אביב. מילדותו ידע חיי עמל וסבל. אמו מתה עליו בשחרותו. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי בשכונה החל לעבוד במקצועות המסגרות והיהלומים. היה חבר תנועת "הנוער העובד".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב ל"הגנה" וצורף לאחד מגדודי חטיבת "גבעתי", שלחם בדרום. הוא השתתף בכל הקרבות. ב-20 באפריל 1948 ריכזו הערבים כוח ניכר ותקפו את ניצנים. כדי להקל את הלחץ על ניצנים תקף בלילה כוח "גבעתי" את הכפר בית דראס וטיהר אותו. בעוד הכוח מתארגן לנסיגה הגיעו למקום כוחות תגבורת ערביים וכן משוריינים של המשטרה הבריטית. הכוח נסוג תחת אש כבדה ובקרב זה נפל, ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948). הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.